סוגי מידע רגיש

להלן הסבר ברור על סוגי מידע רגיש הנפוצים, כמו PII ו-PHI, כולל דוגמאות והבדלים:

1. PII – Personally Identifiable Information

מידע אישי שניתן להשתמש בו לזיהוי, יצירת קשר או איתור אדם ספציפי.

דוגמאות נפוצות:

• שם מלא
• מספר תעודת זהות
• כתובת מגורים
• מספר טלפון אישי
• כתובת דוא"ל אישית
• מידע פיננסי (מספר כרטיס אשראי, חשבון בנק)
• מידע ביומטרי (טביעת אצבע, זיהוי פנים)
• תאריך לידה

2. PHI – Protected Health Information

מידע רפואי מוגן, מתייחס לכל מידע רפואי אישי המאפשר זיהוי אדם, המנוהל במסגרת מערכת בריאות או שירותים רפואיים. מידע זה מוגן תחת רגולציות כמו HIPAA בארה"ב.

דוגמאות נפוצות:

• אבחנות רפואיות
• תוצאות בדיקות רפואיות
• רשומות רפואיות אלקטרוניות
• מרשמי תרופות
• מידע ביטוח רפואי
• היסטוריה רפואית

3. SPI – Sensitive Personal Information

מידע אישי רגיש במיוחד, שחשיפתו עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בזכויות הפרט.

דוגמאות נפוצות:

• מוצא אתני
• דת ואמונה
• דעות פוליטיות
• מידע על נטייה מינית
• מידע גנטי
• הרשעות פליליות

ההבדלים המרכזיים בין PII ל-PHI ו-SPI:

• PII – מידע המאפשר לזהות אדם מסוים באופן ישיר או עקיף. (זיהוי כללי)
• PHI – סוג ספציפי של PII בתחום הבריאות, מוגן תחת רגולציות מחמירות יותר, בעיקר בארגוני בריאות.
• SPI – מידע עם רמת רגישות גבוהה במיוחד, שהדלפתו עלולה לגרום לנזק או פגיעה חמורה.

להלן דרכי הגנה מומלצות לכל סוג מידע, בהתאם לרגישותו:

1. הגנה על PII – מידע אישי מזהה (Personally Identifiable Information):

• הצפנה:
  • נתונים במנוחה (Data at Rest): הצפנה של מסדי נתונים, קבצים ושרתים.
  • נתונים בתנועה (Data in Transit): שימוש ב-TLS/SSL.
• בקרת גישה חזקה:
  • הרשאות גישה מוגבלות לפי תפקיד (RBAC).
  • הזדהות חזקה (MFA).
• ניהול זהויות (IAM):
  • הקפדה על סיסמאות חזקות והחלפה תקופתית.
  • ניהול מרכזי של חשבונות.
• מיסוך מידע (Data Masking):
  • הסתרת מידע רגיש במערכות טסטים או פיתוח.
• מודעות והדרכה לעובדים:
  • הסברה על חשיבות הפרטיות והסיכונים בזליגת מידע אישי.

2. הגנה על PHI – מידע רפואי (Protected Health Information):

• הצפנה מתקדמת:
  • חובה להצפין נתוני בריאות, גם במנוחה וגם בתנועה (AES-256, TLS 1.3).
• ניטור, תיעוד ובקרה:
  • ניטור רציף של מערכות המכילות PHI לזיהוי פעולות חריגות או ניסיון דליפה (SIEM, DLP).
  • Audit Log לשימוש בנתונים רפואיים.
• גיבויים מאובטחים ואמינים:
  • שמירת גיבויים מוצפנים באתר נפרד, כולל הגבלת הגישה.
• בקרות פיזיות:
  • גישה פיזית מוגבלת לחדרי שרתים או חדרי רשומות רפואיות.
• אכיפת רגולציות ותקינה:
  • עמידה בתקנים ורגולציות כגון HIPAA, ISO 27799, ותקנות מקומיות.

3. הגנה על SPI – מידע אישי רגיש (Sensitive Personal Information):

• גישה מינימלית (Least Privilege):
  • הגבלת הגישה למידע למספר מצומצם ככל האפשר של עובדים מורשים בלבד.
• הצפנה וחסיון מוגבר:
  • שימוש בטכנולוגיות הצפנה מתקדמות, הצפנת תקשורת וקבצים רגישים.
• תהליך אבטחת מידע מוגבר (Enhanced Security):
  • אימות רב שלבי (Multi-factor Authentication).
  • ניטור זיהוי חריגות (Behavior Analytics).
• Data Loss Prevention – DLP:
  • הטמעה של מערכות DLP למניעת העברת מידע רגיש החוצה, בטעות או בזדון.
• מחיקת מידע מאובטחת (Secure Data Erasure):
  • מחיקה מאובטחת ויסודית של מידע לא נדרש, כולל נהלים מוסדרים להשמדה בטוחה של נתונים.
• בקרות רגולטוריות:
  • עמידה בתקנות מחמירות כמו GDPR, חוק הגנת הפרטיות הישראלי, CCPA, וכו'.

המלצות כלליות (מתאים לכל סוגי המידע הרגיש):

• בדיקות חדירה תקופתיות (Penetration Tests):
  • ביצוע בדיקות לאיתור חולשות בתהליכים, מערכות ושרתים.
• תוכניות המשכיות עסקית (BCP & DR):
  • תוכניות התאוששות מאסון, והמשכיות עסקית כדי להבטיח שהמידע יהיה זמין ומוגן גם בעת אירוע.
• הדרכות והעלאת מודעות:
  • יצירת מודעות בקרב עובדים להכיר ולכבד את חשיבות המידע.
• ניהול ספקים (Third-party Risk Management):
  • בדיקות ואכיפה של נהלי אבטחה אצל ספקים חיצוניים שנחשפים למידע הרגיש.